כיצד מתבצע תהליך האבחון?

​

א. בירור רמת חשד ראשונית (screening):

1. השלב הראשון בכל פניה חדשה של משפחה עם  ילד עם חשד ל-ASD הוא תהליך בירור ראשוני (Screening): המשפחה מתבקשת להעביר חומר אבחוני קודם (בדיקות התפתחות, סיכומי טיפולים התפתחותיים כגון: ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה, קלינאות תקשורת ואבחונים פסיכולוגיים).  עוד מתבקשת המשפחה למלא שני שאלוני סינון קצרים: CAST ו-AQ, שאלונים מקובלים בתחום אשר עברו תרגום ותיקוף לעברית. במידת האפשר מתבקשת המשפחה גם להעביר שאלון למילוי ע"י המורה/הגננת. לאחר קבלת החומר וקריאתו ניתן לקבוע האם רמת החשד להפרעה בספקטרום האוטיסטי, ASD, היא גבוהה ובהתאם  האם להמשיך עם שאר מרכיבי האבחון או שיש צורך להעמיק בבדיקת אפשרויות אבחנתיות אחרות. במידה ורמת החשד גבוהה, יהיה צורך בהעברת המבחנים הבאים:

​

ADOS – ייעשה ע"י פסיכולוג מוסמך אשר עבר הכשרה מתאימה לשימוש בכלי. ניתן לקבל רשימה של אנשי מקצוע רלוונטיים. 

ADI – מבוצע על ידי במהלך פגישה אחת או שתיים עם ההורים.

הערכה פסיכיאטרית מקיפה – מבוצעת על ידי במהלך פגישה אחת משותפת לילד ולהורים.

אבחון קוגניטיבי  (במידה ולא נעשה קודם לכן)– ייעשה על ידי פסיכולוג מוסמך. בהתאם לדרישה של חוזר מנכ"ל משרד הבריאות, אבחון מלא אשר מקנה זכויות חייב לכלול הערכה של התפקוד הקוגניטיבי. במידה והילד עבר אבחונים פסיכולוגים בעבר, ניתן להתבסס על ממצאים קודמים בתחום זה.

התייחסות לרמת התפקוד (שילובו ומידת עצמאותו) של הילד בחיי היום יום (שאלון ווינלנד למילוי ההורים).

 

עם סיום התהליך נערך מפגש מסכם עם המשפחה במטרה למסור את המסקנות וההתרשמות האבחנתית.  במידה וניתנה אבחנה של ASD נמסר למשפחה מכתב סיכום אותו ניתן להציג בבטוח לאומי, בועדת השמה וביחידה לטיפול באדם עם אוטיזם במשרד הרווחה.  פירוט מלא של הזכויות המגיעות לילדים המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי ובני משפחותיהם ניתן למצוא כאן:

​

http://www.kolzchut.org.il/he/%D7%90%D7%95%D7%98%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%9D