מחקרים הראו כי מתן שירות באמצעות פסיכיאטריה "אונליין" יעיל לאבחון וטיפול באותה מידה כמו טיפול פנים אל פנים. היעילות נבדקה במגוון של מצבים: ADHD, דיכאון, חרדה, הפרעה פוסט טראומטית ואוטיזם. המחקרים הראו כי ישנה שביעות רצון גבוהה של המטופלים, דיוק באבחנה ויעילות של הטיפול בכל המצבים הנ"ל הזהים לאלה של פגישה פנים אל פנים. המחקרים אף מציינים כי במצבים מסויימים כמו הפרעות חרדה קשות, נכויות גופניות ואוטיזם יש יתרון לקבלת שירותים "אונליין". כך למשל,  עבור ילדים על הספקטרום האוטיסטי, הגעה למרפאה עשויה להוות סטייה מאתגרת מסדר היום ולעורר חרדה. האפשרות של הרופא להתרשם כך ממצבו של הילד עשויה להיות מוגבלת וההורים לא פעם מוצאים עצמם מקדישים את רוב תשומת ליבם להרגעת הילד ולא למתן המידע הנדרש לרופא.

פסיכיאטריה "אונליין" מאפשרת תקשורת נוחה וקלה בין הפסיכיאטר לבין גורמים נוספים בקהילה. קל לזמן שיחה משותפת עם רופא המשפחה/מחנכת-יועצת בית הספר/פסיכולוג מטפל/עובד סוציאלי.

רוב המטופלים אשר נשאלו על חוויתם במהלך פגישה "אונליין" מדווחים כי לא חשו בשינוי משמעותי לעומת פגישה פנים אל פנים והביעו שביעות רצון רבה לגבי זמינות ונוחות הטיפול. כמובן שעבור חלק מהמטופלים העובדה שהשיחה לא מתקיימת  בנכוחות הרופא בחדר אלא דרך  מסך, מייצרת חוויה שונה היכולה להוות יתרון וחיסרון כאחד. לעיתים, קשה למטופלים לחוש את תחושת האינטימיות והקרבה שהישיבה יחד בחדר מייצרת ולעומת זאת לעיתים, דווקא דרך המסך המטופל מרגיש יותר בטוח, מוגן ושפרטיותו נשמרת.

​

לקריאה על אופן מתן השירות

​

אתיקה מקצועית

​

בארץ ובעולם גובשו כללי אתיקה מחמירים לטיפול רפואי באמצעות שיחת וידאו. כללי המרפאה עומדים בכללים הנהוגים בתחום זה בארץ ובעולם וכוללים: 

הקפדה מיטבית על אבטחת המידע.

עבודה בהתאם לנהלים של טיפול באמצעות שיחת וידאו שגובשו ע"י משרד הבריאות הישראלי ובהתאם לנהלים המקובלים בעולם.  

התעדכנות שוטפת בידע ובמחקר עדכניים אודות טיפול באמצעות רפואה "אונליין"

שיתוף פעולה עם גורמים מקצועיים אחרים המעורבים במקרה כדוגמת פסיכולוגים, רופאי משפחה, עובדים סוציאליים ואנשי צוות חינוכי בהתאם לצורך ולרצון המשפחה. 

זיהוי מקרים שאינם מתאימים לטיפול כזה והפניה לגורמים מטפלים רלוונטיים אחרים. 

​